תובענות ייצוגיות והגנת הצרכן

משרדנו מתמחה בייצוג של צרכנים ועוסקים בתחום הגנת הצרכן ולקוחותינו נהנים משירות יסודי, מקצועי ומוצלח בתביעות צרכניות במסגרת המסלולים הקבועים בחוק הגנת הצרכן ובייעוץ לגבי חוקים צרכניים אחרים, לרבות תחום החוזים האחידים ומסלולי התובענות הייצוגיות.

משרדנו עוסק בין השאר בעניינים אלה :

  •  - תביעות שונות של צרכנים בתחום הקמעונאות.
  •  - סכסוכים בקשר לחוזים אחידים ותנאים מקפחים בחוזה אחיד.
  •  - סכסוכים שעניינם פרסומים מטעים וניצול מצוקת הצרכן.
  •  - סכסוכים הנוגעים לביטולי עסקאות מכל הסוגים.
  •  - חיובי יתר בחשבוניות בעסקאות מתמשכות.
  •  - תביעות שעניינן הפרת חובות גילוי ע"י עוסקים.
  •  - תביעות ייצוגיות צרכניות.

ספר החוקים הישראלי כולל שורה של דברי חקיקה אשר נועדו להגן על הצרכן במגוון היבטים בחייו. החוק המרכזי בעניין זה הוא חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. חוק זה כולל הוראות מפורטות בדבר חובות ואיסורים החלים על "עוסקים" כהגדרתם בחוק (כגון יצרנים, ספקים, יבואנים, סוחרים ונותני שירותים) במטרה להשליט נורמות התנהגות ראויות בחיי המסחר ולקבוע כללים לסחר הוגן ביחסים שבין העוסק לצרכן.

חוק זה וחוקים אחרים שניתן לסווג תחת הקטגוריה של דיני הגנת הצרכן, מסדירים היבטים שונים ונועדו כולם למנוע התעשרות שלא כדין מצד גופים כלכליים גדולים וחזקים או מצד רשויות המדינה, על חשבונו של הפרט.

נקודת המוצא של דיני הגנת הצרכן היא כי קיים חוסר איזון מובנה בעסקאות צרכניות הנערכות בין גופים כלכלים חזקים לבין הצרכן החלש. לפיכך, איתר המחוקק אוכלוסיית צרכנים זו כאוכלוסייה שיש לספק לה הגנה מוגברת בחקיקה על מנת להבטיח כי העוסק, שבידיו יתרונות משמעותיים של מידע ויכולות כלכליות, לא ינצל את כוחו לרעה לשם הפקת רווחים קלים על חשבון הצרכן, תוך הטעייתו בעניינים מהותיים הנוגעים לעסקה, מתוך הנחה כי אז יוכל הצרכן לכלכל את צעדיו ולהתקשר בעסקה מיטבית ורצויה מבחינתו. איסורים נוספים בחוק הגנת הצרכן נוגעים לניצול מצוקתו של הצרכן, לניצול חולשתו הגופנית או הנפשית, לאי ידיעתו את השפה, וכן לאיסור להפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת.

בשל העובדה שתחום הגנת הצרכן סובל מבעיית תת אכיפה, הן בשל העובדה שצרכנים רבים אינם מצויים בהוראות החוק (ובשל כך אינם נוהגים להתלונן על הפרות שבוצעו כלפיהם), הן בשל סכום הפגיעה הנמוך בד"כ והן בשל היעדר אכיפה מצד הרשויות, קבע המחוקק מס' מנגנונים סטטוטוריים שנועדו להתגבר על בעיות אלה ביניהם:

  מנגנון "הפיצוי לדוגמא" המאפשר לבית המשפט להשית על עוסק פיצוי של עד 10,000 ש"ח ללא הוכחת נזק במקרים בהם הופרו הוראות מסוימות בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.

  מנגנון "התובענה הייצוגית" המאפשר לתובע הייצוגי (שהוא חלק מהקבוצה הנפגעת) להגיש את תביעתו בשם הקבוצה כולה ולקבל פיצוי מוגדל עבור טרחתו בדמות גמול לתובע המייצג ובכך לייצר תמריץ בעבור הצרכן להגיש תביעה גם במקרים בהם הפגיעה בו ביחס לקבוצה היא קטנה.