על חובות עבר, "הסכמי מכר מרחוק" ו"מבצעי גביה" בעידן האינטרנט

ביום 22.8.2013, התפרסמה באתר האינטרנט של YNET כתבה אודות "מבצע גביה רחב היקף" בו פצחה לאחרונה אחת מהחברות המספקות שירותי תוכן ייחודי. לטענת בעל החברה, במהלך החודשים הקרובים צפויים להגיע, במסגרת אותו "מבצע גבייה", מכתבי דרישה ללא פחות מכ-100,000 לקוחות החברה.

אותה חברה מתמחה ועוסקת, על פי פרסומיה באתר האינטרנט שלה, במתן "שירותי תוכן סלולרי בישראל". מדובר בכל אותם שירותים ייחודיים אשר לרוב כוללים הנגשת מידע שבאופן כללי אינו זמין לציבור הרחב לצרכנים בתמורה לתשלום.

כך לדוגמא מציעה החברה ללקוחותיה בתמורה לתשלום, מידע אודות "אודישנים" (מבחני במה) הנערכים בישראל, מידע אודות משרות פנויות למבקשי עבודה, מידע אודות מבצעים והנחות למופעי תרבות ופנאי ועוד.

כמתואר בכתבה מיום 22.8.2013, צרכנים רבים אינם יודעים כלל ממה נובע חובם לחברה ומטילים ספק בעצם חוקיותו. כמו כן מלינים צרכנים רבים על הדרך והאופן בו מתנהל מבצע הגביה על ידי באי כוחה של החברה הנוהגים לשלוח מכתבי דרישה מאימים בגין חובות ישנים, תוך שהם נוקבים פרקי זמן שונים במסגרתם יש להסדיר את החוב ונמנעים מלספק פרטים באשר למהות החוב.

הכתבה באתר–YNET פורסמה כחלק מהסערה האינטרנטית המתעצמת סביב "מבצע הגביה" של החברה, במסגרתה נפתחו קבוצות דיון רבות, דף מידע ברשת ה-Facebook וכתבות רבות בתקשורת המקוונת.

נוכח חשיבות הבנת הנושא לצורך שמירת זכויות הצרכנים, היקף התופעה ולצורך הקלת ההתמודדות במקרים מעיין אלה, יצר משרדנו מדריך קצר שיאפשר למי שנקלע לסיטואציה דומה לעמוד על מלוא זכויותיו. עם זאת יצויין, כי החוק כולל חריגים וסייגים שונים שאינם מופיעים במדריך, וזה אינו מתיימר להיות אלא, מדריך כללי בלבד וכל מקרה מן הראוי שיבחן עפ"י נסיבותיו הוא. על כן, אין לראות במדריך זה משום יעוץ משפטי ואין לקבל כל החלטה משפטית על בסיסו.

במדריך ננסה להתייחס לכמה מנקודות העיקריות שהועלו על ידי הצרכנים בכתבה:

  1. 1.   פגמים בכריתת החוזה הצרכני, עשויים לבסס עילה לביטול החוזה ולהשבת כספים ששולמו מכוחו.

 

א.      הכללים בעסקת מכר מרחוק – סעיף 14ג'(ו) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, מגדיר עסקת מכר מרחוק באופן הבא – "התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה".

 

אותו סעיף מגדיר "שיווק מרחוק" באופן הבא – "פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים."

 

בגדרן של הגדרות אלה נופלות בין היתר כל אותן העסקאות הנערכות באמצעות שיחות טלפון למוקדי הזמנות או באמצעות סימון תיבה בחוזים אינטרנטיים.

המשמעות היא שבעסקאות "מכר מרחוק" וב"שיווק מרחוק" חלות על העוסקים חובות מחמירות יותר מאשר אלה החלות על עוסקים בעסקאות "רגילות" – כך לדוגמא ב"שיווק מרחוק", נדרש עוסק לגלות לצרכן מראש, את התכונות העיקריות של הנכס או השירות המוצע לצרכן, את מחיר הנכס או השירות המוצע ואת תנאי התשלום האפשריים, פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה ועוד. כמו כן ב"עסקת מכר מרחוק" מחוייב עוסק לספק לצרכן לא יאוחר ממועד אספקת הנכס או השירות, מסמך בכתב הכולל את פרטי העסקה, אופן ביטול העסקה על ידי הצרכן ותנאים נוספים החלים על העסקה. החשיבות של המצאת אותו מסמך בכתב לצרכן נובעת, בין היתר, מכוונתו של המחוקק למנוע מצבים בהם צרכנים מוצאים עצמם מחוייבים בתשלום בעבור שירותים שמעולם לא ביקשו לצרוך. כן יצויין, כי במקרים מסויימים, מחדלו של עוסק כאמור, עלול לעלות לכדי הטעיה וניצול מצוקת הצרכן אשר מאפשרים לצרכן לבטל את החוזה ולדרוש כספים ששולמו על ידו בחזרה.

ב.      הכללים ב"עסקאות מתמשכות" – סעיף 13ג'(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, מגדיר "עסקה מתמשכת" באופן הבא – "עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה…".

 

בגדרה של הגדרה זו נופלות בין היתר כל אותן עסקאות במסגרתן נוהג העוסק לשלוח לצרכנים, בתמורה לתשלום, מידע מהסוג ששולחת החברה ללקוחותיה.

המשמעות היא שבעסקאות "מתמשכות" חלות על העוסקים חובות מחמירות יותר מאשר אלה החלות על עוסקים בעסקאות "רגילות" – כך לדוגמא עוסק ב"עסקת מכר מרחוק" שהיא גם "עסקה מתמשכת", חייב לגלות לצרכן באותו מסמך בכתב אותו הוא נדרש לספק לצרכן, לא יאוחר ממועד אספקת הנכס או השירות, מעבר לפרטים הרגילים הנדרשים ב"עסקת מכר מרחוק" גם את זכותו של הצרכן לבטל את העסקה ואופן הביטול של העסקה וכן את כתובתו, מס' הטלפון, מס' הפקסימיליה וכתובת הדוא"ל של העוסק באמצעותם ניתן לשלוח לו הודעות ביטול. עוד יצויין, כי בעסקה מתמשכת מחוייב העוסק לשלוח לצרכן, אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו. אולם יש לשים לב שהוראה זו לא תחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור. כמו כן, בעסקה מתמשכת, מחוייב העוסק לשלוח לצרכן בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי אשר יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה וכן את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים.

ג.       חוזה אשר אינו חוקי מלכתחילה – סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כי – "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל." המשמעות היא ביטול מוחלט של חיובי הצדדים על פי החוזה כך שאלה לא היו קיימים מלכתחילה. כך לדוגמא, חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 קובע כי אדם לא יעסוק בתיווך בין מעבידים לדורשי עבודה אלא אם קיבל לכך רישיון מאת השר. בנוסף אוסר החוק לגבות ממבקשי עבודה תשלום בגין התיווך בינם לבין מעסיק. על כן אם עסק אדם בתיווך כאמור, בהיעדר רישיון או שגבה תשלום מאת דורשי עבודה בגין שירותי התיווך הנ"ל בניגוד לחוק, הרי שמעבר להיותם של מעשים אלה עבירות פליליות, זכאים דורשי העבודה להחזרה הכספים ששולמו על ידם ולביטול החוזים הנ"ל.

ד.      חוזה שנכרת ע"י קטין – ברבים מהמקרים המתוארים ברשת האינטרנט, נכרתו אותם חוזים אינטרנטיים על ידי קטינים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, מגדיר "קטין" כמי שטרם מלאו לו 18 שנה. עוד קובע החוק כי פעולה משפטית של "קטין" שנעשתה ללא הסכמת נציגו (בד"כ הורה הקטין), ניתנת לביטול. בנוסף קובע החוק, כי פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או קבלת שירות באשראי (המוגדר כתשלום בשיעורים), אין לה תוקף כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו של הקטין.

  1. 2.   חוב ישן בו לפתע נזכר בעל החוב – ברבים מהמקרים הנזכרים ברשת, הגיעו מכתבי הדרישה כאשר הם מתבססים על חובות ישנים (בד"כ מס' שנים) הנתבעים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. ראשית יצויין כי בתביעות מעיין אלה עומדת תקופת ההתיישנות על 7 שנים ובחלוף תקופה זו, לא ניתן עוד להגיש תביעה או לפתוח בהליך של הוצאה לפועל לגבייתו של חוב. אולם גם כאשר נתבע החוב במסגרת תקופת ההתיישנות אולם תוך השתהות ממשית מצד בעל החוב, עשוי הדבר להביא למחיקת החוב או להפחתתו המשמעותית וזאת מכוחו של עיקרון "תום הלב" אשר הינו עיקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית ומכוחה של ההלכה הפסוקה בבתי המשפט בישראל. עוד יצויין כי מכוחו של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, חלה על בעל החוב החובה לצמצם את נזקיו ולכן אין הוא יכול לחזור ולתבוע את סכום חובו בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עו"ד משלא נקט אמצעים סבירים וראויים לגביית חובו והקטנת נזקיו במועד הראשוני.
  1. 3.   "צדק צדק תרדוף" – אופן השימוש בזכויות משפטיות – בתשובה לשאלה, מדוע נזכרת המילה "צדק" פעמיים בפסוק כ' בפרק טז' בספר דברים, נוהגים רבים לענות כי הדרישה היא לצדק אשר יבוא לביטוי גם באופן בקשת הצדק, או במילים אחרות – גם כאשר מבקשים לממש זכות צודקת, יש להקפיד לעשות כן בדרכים צודקות. בגישה דומה נוקטת גם מערכת המשפט הישראלית וכן כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין הקובעים כי על עורך הדין לנהוג בצד השני "בדרך ארץ" וכן אוסרים עליו לנקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד. על כן, עורך דין אשר מפר חובותיו כלפי הצד שכנגד, חושף עצמו לתלונה שתוגש על ידי אותו צד לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ועשוי אף למצוא עצמו עומד לדין משמעתי.

משרדנו מתמחה בייצוג צרכנים ועוסקים בתיקי ליטיגציה שונים בתחום הגנת הצרכן ולקוחותינו נהנים משירות יסודי ומקצועי בתביעות צרכניות במסגרת המסלולים הקבועים בחוק הגנת הצרכן ובחוקים צרכנים אחרים, לרבות תחום החוזים האחידים ומסלולי התובענה הייצוגיות. ובין השאר בעניינים אלה:

תביעות צרכנים בתחום הקמעונאות.

סכסוכים בקשר לחוזים אחידים ותנאים מקפחים בחוזה אחיד.

סכסוכים שעניינם הטעיה וניצול מצוקת הצרכן.

סכסוכים הנוגעים לביטולי עסקאות מכל הסוגים.

חיובי יתר בחשבוניות בעסקאות מתמשכות.

תביעות שעניינן הפרת חובות גילוי ע"י עוסקים.

תביעות ייצוגיות צרכניות.